EdTech, ההופך להיות לשיחת היום בקהילת ההשקעות הבינלאומית נתפס בעיני רבים בישראל כטכנולוגיה המיועדת לבתי ספר, או בכינויים k-12. לקראת הכנס המתקרב, Israel Edtech Summit 2018, שיתמקד בנושא חשוב זה לצד נושאים “בוערים” אחרים בתחום, ובמקביל לדיון בנושא זה בכל כנסי EdTech החשובים ביותר בעולם – לפניכם מאמר הקורא תיגר על האימרה הנ”ל.

התפיסה הפופולארית כי EdTech זה רק לבתי ספר מתעתעת, ומצדיקה את עצמה כשאנחנו מתייחסים לחינוך כאל נחלתו הבלעדית של בית הספר. המהלך האחרון של Navitas, ספק החינוך הגלובלי הידוע, מוכיח שהגיע הזמן לשנות את הגישה.

“הבית” המקורי של Navitas הוא באוסטרליה. הנתון הזה לא היה מעניין במיוחד, אילו לא היינו לוקחים בחשבון שבאוסטרליה ענף היצוא השני בגודלו הוא EdTech. כמות התקציבים המגיעים מממשלת אוסטרליה יוצרת אקו-סיסטם פורח של מאות חברות סטארטאפ בתחום הצצות כפטריות לאחר הגשם. זה מייצר הצלחות כמו Navitas, המספקת את שירותיה ב-31 ארצות בעולם ל-80,000 תלמידים באמצעות יותר מ-120 מוסדות לימוד שונים.

Navitas באמצעות הקרן שהקימה, Navitas Ventures, החליטה בשנה שעברה ללכת למהלך, שאפשר לכנותו יומרני ואף מגלומני: למפות 15,000 חברות EdTech המפוזרות ברחבי העולם (כולל ישראל), ולבנות מפה על פי קטגוריות שונות להתמצאות. המטרה הינה לענות על השאלה: איך ייראה החינוך בעוד 10 שנים?

את פטריק, מנכ״ל Navitas, פגשתי לראשונה בכנס האמריקאי ASU+GSV. בכנס זה בסולט-לייק סיטי הם הכריזו לראשונה עם פרויקט המיפוי. מאז יצא לי להפגש עם האנליסטים שלהם מספר פעמים, ולמסור מידע על קהילת היזמים והחברות בתחום בישראל. בשיחתנו האחרונה בתחילת ינואר סיפר לי פטריק נתון מסהים. המיפוי שלהם הגיע לכ- 35,000 חברות וסטארטאפים בתחום בכל העולם, מתוכם 15,000 עברו סינון ומיפוי ונמצאו ראויים להכלל במאגר

הפרויקט, הוצא בחודש אוגוסט האחרון בגירסה השלישית שלו, Landscape 3.0, וזאת לאחר 300 ימי עבודה אינטנסיביים של האנליסטים של החברה. המיפוי חולק ל-8 מעגלי למידה של הלומד המודרני, וסך כל המעגלים כוללים 26 אשכולות, המנותחים באופן מעמיק במיפוי. הפרויקט השאפתני, שבוצע בשיתוף פעולה עם חברת Quid, שהניחה יסודות של Machine Learning בתוך תהליכי המיפוי המסובכים, אינו המילה האחרונה בתחום, שכן Navitas Ventures כבר עמלים על המיפוי הרביעי במספר, גדול הרבה יותר ונשען על חוכמת המונים ושיתוף בקהילה של מידע, מרכיבים שהיו חסרים בגירסאות הקודמות.

המדדים מעניינים באופן מיוחד: כמות החברות השייכות לאותו אשכול, גודל האשכול בהשוואה לאשכולות אחרים, סכום ההשקעה + השוואה לאשכולות אחרים, מידת החדשנות של המוצר, מידת ההענות של שוק החינוך הרחב לחדשנות המוצר, פוטנציאל ה-disruptive של אותו אשכול והחברות השייכות אליו ועוד.

בשורה התחתונה, Landscape 3.0 מוכיח באופן חד משמעי שטווח ההגעה של EdTech הוא רחב, ואינו נוגע רק בעולם הצר של k-12. כוחו של המיפוי הוא גם בהגדרת הפוטנציאל והמגמות שהולכות לעצב את שוק החינוך ב-10 השנים הקרובות.

אחת התוצאות המעניינות של המיפוי מתוארת במאמר של פטריק בראדרס, מנכ”ל Navitas Ventures, המציע להתייחס בצורה ביקורתית ומדויקת להכרזות כמו “EdTech הוא הפינטק הבא”.

“תשכחו מה שאמרו לכם על Edtech”, זועקת כותרת המאמר, ומזהירה מפני תחזיות אופטימיות מדי או פרסום של מספרים שיכולים לסובב ליזמים את הראש. בעוד הכרזות של שווי שוק של 250 ביליון דולר נזרקות לאוויר הוירטואלי, בראדרס מציע להביט למציאות בעיניים, בין היתר באמצעות הפרויקט של Navitas. המיפוי מדבר על שווי יותר מדויק של 50 ביליון דולר, אומר כותב המאמר, ומשהו בהכרזות של ממשלות על השקעות בתחום לא תואם את המציאות. אחת הבעיות, לפי דעתו, היא איך מודדים את ה-Edtech. למה? כי זו תעשיה מורכבת עם חוקים משלה – לא “מוכרים” בה טכנולוגיה, אלא את עתיד החינוך של ילדינו. השליחות שלה היא לשנות מן היסוד את הדרך שבה לומדים, ולהתאים אותה ללומד המודרני.

“הדינמיקה של האנשים היא מה שהמשקיעים החדשים ביותר בחינוך מפספסים”, אומר בראדרס, “הם נכנסים לשוק מתוך כוונות “להעיף” את ההשקעה שלהם, להרוויח כסף מהיר, וחסרים סבלנות או חשיבה כדי לקדם את זה. כאשר זה קורה, כאשר משקיעים חדשים מבינים כי זה לוקח זמן כפול כדי לקבל מחצית מהתשואות בחינוך, הם יוצאים, לעתים קרובות נוטשים מורים בעלי כוונה טובה ותלמידים “תלויים באוויר” ללא המוצר החדש אותו הם הבטיחו.

זו הבעיה האמיתית עם הרעיון של “Edtech הוא fintech הבא.” השקעה בשוק זה דורשת הבנה של המאפיינים הייחודיים שלו, וכניסה שאינה מבוססת על הזדמנות לרווח, אלא הזדמנות להשפיע על טובת הציבור שמשנה את חייהם של אנשים. אם המשקיעים לא יכולים להבין את זה, אז אני מקווה שהם ישכחו מה הם אמרו על edtech ויעברו ל”שוק המתעורר” הבא”.