עולם החינוך משתנה סביבנו – ובקצב מהיר יותר ממה שאנחנו חושבים. נכון, כבר מיום הכרזת המחשב האישי קיוו רבים שנמצאה הטכנולוגיה שתיצור מהפכה של ממש בתחום החינוך. אך כגודל הציפיה – כך היה גם גודל האכזבה. ביל גייטס עצמו, שדחף בהתלהבות רבה מחשבים למערכות החינוך בתחילת שנות האלפיים, מדבר בגלוי לב על ההתפכחות שהיתה לו מהחלום של מחשב לכל תלמיד. הקרן הפילנטרופית אותה ייסד משקיעה גם היום מליונים רבים בחינוך – אבל במיזמים שונים בהרבה.

השיח העולמי העכשווי הנוגע לטכנולוגיות בחינוך הינו הרבה יותר מפוכח, הרבה יותר ביקורתי ומעמיק. הצורך להעמיד את הלומד במרכז, לשתף ולשרת את המורים, להסתכל בצורה הוליסטית על כל חווית הלמידה – הם חלק נכבד משיקולי התכנון של יזמים בתחום הטכנולוגיות בחינוך. האתגרים הגדולים – למידה מותאמת אישית, צמצום פערים, מיצוי הפוטנציאל האישי והלאומי, צמיחה כלכלית – נראים היום ניתנים להשגה יותר מתמיד.

המושג הישן של e-learning פינה את מקומו למושג חדש, אדטק (EdTech – Educational Technologies). השינוי מבטא את ההכרה שתחום החינוך הינו אחד התחומים העיקריים בחברה שעדיין לא עבר מהפכה טכנולוגית. כתוצאה מכך, חברות הון הסיכון וגופי ההשקעות בכל העולם מוכנים היום להשקיע כספים בתחום בהיקפים של מליארדי דולרים. שפע זה של כסף יזמי מאפשר את התמורות הקורות בחינוך בעולם – בזכות החיבור ההדוק בין חינוך, טכנולוגיות, היזמות והדמיון האנושי.

http://www.haaretz.co.il

אדטק שובר את הפרדיגמות

אין ספק, המראה שמוצבת היום בפנינו בדמותם של המבחנים הבינלאומיים משקפת לנו תמונה לא נוחה, בלשון המעטה. הפערים מהגדולים ביותר בעולם המערבי. וגם ההישגים – לא משהו. אפילו התלמידים הטובים ביותר שלנו לא מתברגים במקומות הטובים בעולם. זהו נושא הראוי לתשומת לב לאומית – כיצד משנים את המגמות הבאות לביטוי בכרסום במעמדה של ישראל כאומת הסטארטאפים? כיצד מגשרים על הפערים ביננו לבין שאר מדינות ה- OECD? כיצד ממנפים את החינוך למנוע צמיחה כלכלי?

אחת הפרדיגמות השולטות היא שכדי לעשות שינוי בחינוך צריך כסף. הרבה כסף. למשכורות, להקטנת כיתות, להשתלמויות, תקצוב דיפרנציאלי. גם החשיבה לגבי טכנולוגיות בחינוך הינה ברובה גישה מכניסטית, כמעט נדלנ״ית. התמורות בעולם מאפשרות מכפילי כח שלא היו קיימים עד עתה, עם פוטנציאל להשפעה עצומה על החינוך, על החברה, ועל הכלכלה.

אדטק והשקעות אימפקט

המציאות מלמדת אותנו ששינוי לא מגיע מהמגזר הציבורי. המגזר הציבורי יכול לאפשר שינוי או להתנגד לשינוי בכל מאודו, אך היוזמות והרעיונות החדשים מגיעים מאותם יזמים המביאים פתרונות פורצי דרך ומוצאים להם גם היתכנות כלכלית. במציאות הישראלית, סקטור האדטק היזמי והעסקי עדיין בתחילת דרכו, אך רשם בשנים האחרונות צמיחה ניכרת והצלחות לא מבוטלות.

כמה דוגמאות: חברת Matific הישראלית (או בשמה העברי – ״עשר אצבעות״) הצליחה ליצור גישה חדשה לחלוטין להוראת החשבון והמתמטיקה בבתי ספר יסודיים, ופרוסה היום בלמעלה מ- 20 מדינות בעולם. CodeMonkey הישראלית זכתה להצלחה פנומנלית והוציאה מאות מורים ואלפי תלמידים בארץ משלוותם והניעה אותם ללמוד חשיבה אלגוריטמית ותכנות. עשרות אלפי מורים בעולם יוצרים תכנים אינטראקטיביים לתלמידיהם באפליקציית  TinyTap התל-אביבית.  באלפי כיתות ברחבי העולם עושים ניסויים במדעים עם ערכות המעבדה של גלוביסנס.

הדוגמאות שהובאו  מהוות רק חלק מפתרונות אדטק המסוגלים ליצור השפעה של ממש על החברה, על הכלכלה, על תלמידים ומורים ברחבי הארץ. בין אם מדובר במענה לאוכלוסיות הזקוקות לתיגבור, או תלמידים מצויינים הראויים לתוכניות מצוינות שלא תמיד נמצאות בהישג יד. מה שהופך את ההשקעה בחברות אדטק להשקעות בעלות תוצאה כפולה – גם רווח כלכלי וגם אימפקט חברתי.

ליאור שליו, יזם אדטק וגם פעיל בתחום השקעות האימפקט, מוביל היום את השיח בארץ בתחום השקעות האימפקט באדטק. חברת האדטק שהקים, אינפוגן, הינה דוגמה לחברה שהשכילה לשלב הצלחה כלכלית עם הצלחה חברתית ביכולת לחבר בין גננות, הורים ועולם הרשתות החברתיות. זה גם המניע של שליו לעמוד מאחורי מיזם אדטק ישראל.

מסטארטאפ-ניישן לאדטק-ניישן

מיזם ״אדטק ישראל״ שהוקם ב- 2014 חרט על דגלו את המטרה לעודד את סקטור האדטק היזמי בישראל. תחום החינוך בארץ מושתת בעיקר על כספים ציבוריים או פילנטרופיה, ובשונה מתחומים אחרים, הסקטור היזמי הפרטי אינו משמעותי. אנו מאמינים כי חייבים לחזק את הסטארטאפים בתחום האדטק כדי לקבל את אותם מכפילי כח ליצירת שינוי בחינוך ברמה לאומית.

כדי לעצב ולבנות את ישראל כ״אדטק ניישן״, יזמנו באדטק ישראל כנס בינלאומי ראשון המתמקד בהשקעות, מגמות ואתגרים עולמיים, ומיצובה של ישראל בעולם בסקטור זה. הכנס שהתקיים ביוני 2016 יצר תקדים חשוב. בפעם הראשונה נכנסה ישראל למפת האדטק העולמית, ותשומת הלב בעולם האדטק הופנתה לכיוון תל אביב. כנס זה התברג בעולם בין כנסים דומים בארה״ב, אנגליה, סין, סינגפור ובנגקוק – המושכים בעלי דיעה, משקיעים וחברות המחפשים פתרונות חדשניים.

העלאת המודעות לאדטק ולחשיבותו הכלכלית יצרה גם שיתוף פעולה ייחודי עם משרד הכלכלה, שתמך בכנס האדטק הראשון. לראשונה בחר מכון הייצוא הישראלי להקים דוכן ישראלי בכנס  Bett 2017 בלונדון, ארוע המציין אבן דרך נוספת  בהתפתחות הסקטור בארץ.  

הפניית תשומת הלב העולמית לאדטק הישראלי מובילה גם למשלחות ואנשי עסקים המגיעים לארץ במטרה להשקיע ולעשות עסקים. בשנה האחרונה חיברנו יזמים עם הזדמנויות מהודו, סין, אנגליה, ארה״ב, ברזיל, וארגנטינה. כנס אדטק ישראל הבינלאומי הבא יתקיים ב 4-5 ליוני 2017, וצפוי למשוך יותר מתעניינים מהעולם שיגיעו לפגוש חדשנות אדטק ישראלית.  

האדטק בישראל בצמיחה

אין ספק, דברים טובים קורים לאדטק הישראלי, והמגמה מראה על צמיחה. בעולם שבו קיים סקטור עסקי ויזמי המציע פתרונות יצירתיים, תפקידה של המדינה משתנה. המוטו Enable – do not Regulate מעולם לא היה רלבנטי יותר לתחום האדטק. בואו נאפשר ליזמים שלנו לפעול ולהצליח בארץ ובעולם – הרווח יהיה של כולנו.