בשבועות האחרונים, ה- New York Times מעלה על הכתב את התופעה של מורים משפיעים ומקדמים טכנולוגיה בכיתה בתמורה לתגמול כספי או טובות הנאה אותם הם מקבלים מחברות האדטק.  המאמר, מסכם את נקודות המפתח שהועלו במאמרו של ה New York Times כמו גם את תגובותיהם של Ed Surge ו Larry Cuban לנושא.

בנוסף, המאמר מציע נקודות מבט אחרות לתופעת יחצני האדטק : עולם העבודה המשתנה, הקשר המורכב בין חברות מסחריות ועסקיות לגופי חינוך שאינם עסקיים ובוחן את הקרקע שהצמיחה תופעה זאת.

מאת : קרן רובל,מומחית ויועצת בתחום האדטק, kerenrubel@gmail.com

לפני מספר שבועות ה New York Times, מעלה על הכתב את סיפורה של מורת כיתה ג’ Kayla Delzer  , מורה יזמית אשר מלמדת את תלמידיה להשתמש באינסטגרם ובטוויטר ומשלבת שימוש באפליקציות שונות כחלק אינטגרלי מהשיעורים שלה.  עד כאן, הכל נראה נפלא.   המורה,  מעבר לעיסוקה כמורה בשעות הבוקר, פיתחה את עצמה כמותג אישי בין היתר בזכות בלוג שהיא כותבת Top Dog Teaching  בו היא מתארת  את הפעילות שלה כמורה יזמית.  עד לכאן שוב הכל נראה בסדר.  הטענה שמעלה ה New York Times  היא שסטארטאפים רבים (וגם חברת גדולות)  זיהו את הפוטנציאל השיווקי ומציעים למורה שימוש באפליקציות ללא תמורה ואף מתגמלים אותה עבור הפידבק שהיא מעבירה להם בעקבות השימוש באפליקציות בכיתתה.  עם הזמן, אותה מורה אף החלה לערוך סדנאות למורים בנוגע לשימוש בכלים הטכנולוגים של אותם סטארטאפים והוזמנה לכנסים.  היא פיתחה לעצמה קריירה נוספת בשעות בהם אינה עובדת כמורה.

המורה, מעבר לעיסוקה כמורה בשעות הבוקר, פיתחה את עצמה כמותג אישי

המורה הזאת אינה מקרה פרטי והיא חלק מקבוצה הולכת וגדלה של מורים משפיעים, מקדמים טכנולוגיה בכיתה ובעלי יכולת הפצה רחבה באמצעות בלוגים, מדיה חברתית, ארועי מורים וכנסים. הבעיה המרכזית שעולה מהכתבה היא קידום חברות פרטיות בלי להזכיר את הקשר הישיר שיש לאותם מורים עם החברות.  בנוסף, עולה הבעיה של קידום מוצר פרטי בכיתה ציבורית ללא שקיפות. מעניין לציין שהמורה עצמה כמו גם מנהל ביה”ס בו היא עובדת לא ראו בכך בעיה ומנהל ביה”ס אף הצביע על הקשר של המורה עם החברות כקשר שמועיל לשני הצדדים.

Ed Surge התייחס לכתבה של ה New York Times  והעלה את השאלה: באיזה נקודה דברים הניתנים בחינם וקורסי התפתחות מקצועית למורים הופכים לתכסיס שיווקי ?  כמו כן, הוא מעלה את השאלה האם מורים יכולים לשרת בו זמנית את האינטרס של תלמידיהם ושל החברות או רק אחד מהם ?

חברות ה EdTech בונות על השיווק מפה לאוזן.  הפנייה למורים כמו Kayla  מאפשרת להם להגביר את הויזאביליות שלהם. גם ה New York Times  וגם Ed Surge  מעלים את הנקודה שבכל שוק, ישנם לקוחות “שעובדים” עבור החברות ולמה זה מעורר תדהמה כשאנו עוסקים בתחום החינוך ? במיוחד ידועה התופעה של תועמלנים בשוק התרופות.

Larry Cuban   מציין שהמורה היא דוגמא לגבולות המטושטשים ש ה Tech Gurus עומדים בפניהם כאשר הם באים לעזור לתלמידיהם / מורים אחרים להטמיע תוכנה בדרכים יצירתיות ובו זמנית להרוויח כסף מכך.הוא מדבר על הדילמה של מורים יזמים כשהם צריכים להחליט האם האינטרס הציבורי מנצח את הרווח האישי שלהם.

קריאת המאמרים , מעלה בי מספר מחשבות ושאלות  :

  • סיפורה של המורה Kayla  מתחבר באופן ישיר לשינויים שחלים בעולם העבודה מזה מספר שנים ומדברים על הצורך לפתח “מותג אישי” יחד עם עבודתנו בשעות הבוקר.  במובן הזה, אני מאמינה כי כולנו נסכים שלמורה יש זכות לפתח, בשעות שמחוץ לעבודה, עיסוק / מומחיות נוספת וזכות להיות מתוגמלת על כך.  בעולם העבודה המשתנה, העובדה שהמורה מרוויחה כסף נוסף עבור עבודה נוספת אותה היא מבצעת מחוץ לשעות ההוראה שלה בכיתה, היא מציאות, נקודה.
  • רוצה אני לטעון שתופעת התועמלנים החינוכיים צמחה בשל הקושי של חברות אד-טק להגיע למורים בדרך אחרת.  החשדנות של עולם החינוך כלפי חברות מסחריות יצרו קרקע נוחה והתאמה מושלמת בין הצורך של חברות האדטק ו”הקלינט” – הוא המורה שמצא עניין בלהתחבר לחברות ממניעים שונים ולא רק כלכליים.  נכון, כי ניתן היה ליצור קרקע של שותפות בין השדה החינוכי והתעשייה בצורות שאינן מערבות אלמנטים כלכליים אך יש לזכור כי כשאר נושפים בעורפם של הסטארטאפים, המשקיעים והלחץ לתוצאות מידיות גובר, הסבירות שקשרים מהסוג שתוארו בכתבה יפרחו, רב יותר.
  • בהמשך לנקודה הקודמת, חשוב לזכור כי מדובר בגופים עיסקיים שפועלים בזירת החינוך – זירה לא עסקית.  הקושי שלנו כחברה לקבל את התגמול אותו מקבלת המורה Kayla  נובע מהאמונות שלנו שהעוסקים בשדה החינוך צריכים להיות מונעים מאינטרסים שאינם כלכליים.  הרי בתחומים אחרים, בהם תופעות דומות מתרחשות ביום יום, אנחנו מקבלים זאת בשלוות נפש או עם הרבה פחות עוצמות אולי כי כללי המשחק שם ברורים לנו יותר.
  • נכון כי המומחיות של Kayla  נצברה במהלך עבודתה כמורה ובין היתר כתוצאה מעבודתה היום יומית שכללה שילוב טכנולוגיות בכיתתה.  עד כאן, אני מניחה שרובינו נסכים כי במציאות הזאת, כולנו לוקחים חלק בצורה זו או אחרת .  כולנו מומחים כתוצאה מהניסיון שצברנו במהלך שנות עבודתנו.  האם העובדה שהמומחיות של המורה נרכשה מעבודה בכלים הטכנולוגיים אשר ניתנו לה ללא עלות היא הגורם המבדיל ?
  • רבות דובר על חוסר השקיפות והעובדה שמורים כמו Kayla  לא מספרים על הקשר שיש להם עם החברות.  נכון, אני מסכימה כי עליהם לומר זאת.  יחד עם זאת, הרי ההחלטה הסופית באימוץ טכנולוגיה כזאת או אחרת היא בידי המורה והערכתו האם היא מתאימה לכיתתו / בית ספרו.  לא רק בגלל הרצאה ששמע, המורה מיד מכניס את הכלי החדש לכיתתו.  הרי מערכת החינוך מאופיינת יותר בשמרנותה מבלקיחת הסיכונים שלה.  
  • כסף פרטי או טובת הציבור ? בואו לא נשכח שאין באמת נזק בכך שילדינו יתנסו בכלים חדשים אלא להפך, המורים היזמים שמצליחים לחשוף את ילדינו לחדשנות, גם אם בסופו של דבר היא מתגלה כלא מתאימה, מלמדים אותם שיעור חשוב בדרך להצלחה – אותם תהליכי ניסוי וטעייה.  

אין ספק כי נושא היחצנים החינוכיים הוא נושא מורכב אך יחד עם זאת, אם נצליח להתרכז בעיקר, ניצול הטכנולוגיה לטובת הוראה מותאמת ואישית, נוכל להבין שהקשר בין המורה לחברות הפרטיות הוא אינטרס משותף, נחוץ ובלתי נמנע.